טוב, אז אתחיל את הבלוג הזה בכך שאציין שתוכן הבלוג הוא לא עלי, אלא על אנשים מבריקים וראיונות עבודה.

לאחרונה קיבלתי קידום למנהל צוות ב FIVERR – Product analyst team leader

מבחינתי מדובר בהחלט באחת ההצלחות היותר משמעותיות שקרו לי בזמן האחרון. המינוי הזה היה מורכב ומאתגר בעיקר לאור האנשים המוכשרים והנפלאים שסובבים אותי בשנה ושלושה חודשים האחרונים ואני לחלוטין שמח בהזדמנות שנקרתה בדרכי.

מאז שהתחלתי את התפקיד מנחה ומלווה אותי המשפט – With great power comes great responsibility, אך אודה ואומר כי לא הבנתי כמה זה מהותי עד שהתחלתי לראיין מועמדים למשרות ׳אנליסט׳ בצוות המקביל.

הבחנתי במהלך הראיונות השונים שביצעתי, שמגיעים אליך אנשים שהם באמת מדהימים ומוכשרים, אך בכלי שיש לך למיין אותם – ראיון של שעה – אתה אמור להבין בנוסף, חוץ מהפן המקצועי, האם אם מתאימים לעבוד במרקם האנושי הזה שנקרא הצוות שלך. האם הם מספיק מוכשרים? האם הם יאתגרו אותך? האם הם ידעו לעבוד בשיתוף פעולה ? האם יהיה לך כייף לעבוד איתם?.

ובכן הגיעו עשרות מועמדים טובים, שקורות החיים שלהם דוברים בעד עצמם ומציגים איכות מקצועית ברמה גבוהה מאוד. על אף האמור, רבים מהמרואיינים כשלו (ואין מילה אחרת לתאר זאת) ולא הצליחו להרשים אותנו בפן האישי – באישיות שלהם / בכריזמה / ביצירתיות שלהם / ביזמות שלהם. לכל אורך הראיון – והדבר עובר כחוט השני בין מירב המועמדים, מרבים המרואיינים להתמקד בפן המקצועי תוך ניסיון להרשים עם הרבהbuzz words של מילים חסרות משמעות של טכנולוגיות ופרויקטים חסרי מעוף.

אז למה אני מספר את זה ומשתף אתכם? כי לא רק המועמדים שראיינתי נופלים ב׳פח׳ הזה, גם אני כזה לפעמים. אספר לכם שלפני העבודה הראשונה שלי, הגעתי לראיונות עם תואר ראשון בכלכלה ואפס ניסיון, הייתי בהמון ראיונות כי לא ידעתי לאן לכוון ולכן רוב המקומות לא גייסו אותי. לשמחתי, לא נתתי לזה לשבור את רוחי, הקשבתי לעצמי ולקול הפנימי שלי שאמר לי שאין דבר כזה להיכשל, וכנראה שאני צריך להתפתח וללמוד עוד ועוד כדי שאוכל לבצע את דריסת הרגל בשוק העבודה והזכרתי לעצמי שהחיים הם סוג של למידה אינסופית שלא עוצרת.

בראיונות האחרונים כבר באתי כמו לוחם סיירת (בכל זאת, משהו נשאר מהצבא…), חמוש במיטב היתרונות שלי, ידעתי להעביר למראיין שלי למה אני טוב, למה הוא רוצה דווקא אותי, למה אני מסוגל ולמה כדאי לו להעסיק אותי. לא ׳נתקעתי׳ בחסרונות שלי ובכשלונות שלי עד אותו רגע, כישלונות אנחנו חובים מדי יום ביומו כולנו ללא יוצא דופן. המחשבה החיובית ליוותה אותי כמו מנטרה והועברה וחלחלה גם למראיין שלי – אני מעולה, אני מאמין בעצמי, וגם אם אני לא נכנס לתבנית המושלמת שדמיינתם לכם אני אצליח לעורר בכם השראה, כך שגם אתם תצליחו לצאת ממרחב הראייה הצרה שלנו שמדמיינת עובדים שכולם דומים לכולם מתוך ׳פס ייצור׳.

הראיון האחרון שביצעתי כמראיין היה עם מרואיין שאין לי ספק שהוא מוכשר (הן לאור נתוניו היבשים כפי שעלו בקורות החיים והן נוכח האדם שניצב מולי) למרות זאת, רובו של הראיון היה בליל של מילים על הטכנולוגיות והפרויקטים, כמעט לא סיפר על עצמו ותכונותיו ואנו נותרנו משועממים וחסרי עניין. אדגיש שלא היה לנו כל ספק בדבר המקצועיות של אותו מרואיין ולא באמת רצינו שהוא יסביר לפרטי פרטים את הידע הטכנולוגי – מקצועי שלו בשלב הראשוני (בשביל זה יש מבחנים ומבדקים מאתגרים), כל שנדרש אותו מרואיין הוא להעביר לנו את ה׳אקסטרה׳ למה דווקא הוא ולא אחר.

במהלך הראיון שמתי לב שהוא כתב בקורות החיים כמה תחביבים מעניינים כמו כתיבת בלוגים ותחביבי ספורט, והחלטתי שאני מנווט את הראיון לכיוון הזה. ברגע שהתחלתי לשאול אותו על הנושאים שהוא אוהב, התגלה אדם מרשים במיוחד שמדבר על נושאים ברהיטות, עם אש בעיניים ובהחלט מה שרציתי לשמוע.

ולכן ההמלצה החמה שלי חברים, ספרו על מה שמעניין אתכם על מה שמעורר אתכם, כדי לבדוק אתכם מקצועית יש שאלות מקצועיות, יש מבחנים מאוד קשים. לכן אל תזלזלו בשאלות שאנחנו שואלים כדי להכיר אתכם, לא מדובר בקדימון.

בסופו של יום, לנו יש שעה אחת להבין האם אנחנו רוצים לבלות אתכם בכל יום את התשע שעות הכי קריטיות ביום.

ועוד משהו חבריי האנליסטים, בכל תחום product analyst / data analyst / business analyst, אתם יכולים להיות הכי מקסימים, נפלאים ומעוררי השראה אבל אם מקצועית אתם לא מספיק טובים גם הכריזמה של ביבי לא תעזור לכם.

🙂 תהיו הכי טובים שיש מקצועית תתאמנו תיזמו ואל תוותרו לעצמכם כדי שתוכלו להבריק מהצד היפה שלכם

כמובן אתם מוזמנים להתאמן בקורסים שלי שיקחו אתכם לשלב הבא